נופשים באיים

יום רביעי 24.10.12

לאחר לילה לא שקט במלון ב Koh-Samui בו הצפרדעים קרקרו ללא הפסקה (החדר שלנו מוקף בבריכות מים קטנות – בשביל היופי ובשביל שהצפרדעים ייהנו גם) התעוררנו בבוקר לקול גשם.

החלטנו שננצל את החופשה ולא נמהר לשום מקום, בעזרת 7/11 הקרוב ארגנו ארוחת בוקר (קורנפלקס עם חלב אמיתי סוף סוף), הילדים נצמדו לערוץ הסרטים המצוירים ואנו ניסינו לברר בקבלה של המלון לגבי טיול פילים ושיט במעבורת למחר לאי Koh-Tao הסמוך (בערך שעתיים הפלגה).

מכיוון שמזג האוויר המשיך לא להאיר פנים החלטנו לוותר כרגע על טיול הפילים אך מאחר שחם מספיק נכנסנו לבריכה של המלון כשמדי פעם אנו נרטבים לא רק מהמים של הבריכה.

בשורות קשות - אנו מקבלים הודעה שאביה של אפרת עבר אירוע מוחי תוך כדי טיול שלהם בפורטוגל והוא מאושפז שם בבי"ח, אנו מנסים להמשיך כרגיל אבל זה בהחלט משפיע על מצב הרוח של השבוע הקרוב.

אחה"צ הבנות ואני יוצאים לקניות, לקחנו מעיין מונית שרות (טנדר) שהביא אותנו למרכז קניות גדול וממש מערבי – כבר הרבה זמן לא ראינו דבר כזה, וזהר ישר התבייתה על חנות הStar Bucks  הקרובה שם שתינו קפה קר לאחר הקניות. בנתיים הבנים נשארו בבריכה ואח"כ המשיכו ליהנות עוד באמבטיה של החדר שלנו. כשחזרנו ארגנו ארוחת ערב טעימה של ספגטי ברוטב פילדלפיה.

יום חמישי

שוב קמנו מאוחר ואכלנו ארוחת בוקר טובה של חביתות, ארזנו הכול ויצאנו לכיוון המעבורת (משום מה חברת המעבורת החליטה שאנו צרכים להיות שם כשעתיים לפני ההפלגה – כנראה כדי שנאכל במסעדה הסמוכה) בכל מקרה את הזמן עד למעבורת העברנו בצפייה בסרט "באז שנות אור" על מסך ענק (מאיר השתלט על המסך בעזרת הדיסק און קי שלנו) וכשהגיע הזמן צעדנו לכיוון המעבורת ויצאנו לדרך.

כעבור כשעה המעבורת עוצרת ב Koh-Phangan  וכעבור עוד שעה ב Koh-Tao בדרך התקשרנו לבעל המלון שלנו והודענו לו שיבוא לאסוף אותנו הוא כבר סיפר לנו שהוא רואה את המעבורת מתקרבת ויוצא לדרך.

כשירדנו מהמעבורת פגשנו את בעל המלון (Lincoln) שמחכה לנו בג'יפ סוזוקי ישן ומרוט אבל עונה על הצרכים.

הי הג'יפ

נסיעה קצרה ואנו באזור שלו, הוא מנסה לשכנע אותנו לקחת את הווילה הגדולה, טוען שייתן לנו מחיר טוב, בווילה הזו יש חדר מוזיקה ענק עם מערכת תופים מלא גיטרות אורגן חשמלי והכול מחובר למערכת הגברה עם מיקרופון לשירה, החלק המוזיקלי של העם מאוד מרוצה וישר משתלט על העניינים שם (לצערנו את המצלמה השארנו בווילה שהזמנו - כך שאין תמונות מהמקום המדהים הזה) באמת הווילה הזו ממש ענקית אבל החלטנו שדווקא הבידוד של הווילה שלנו יותר מתאים לנו (וגם כבר אנו הולכים להוציא הרבה כסף על הימים שם) כך שנפרדנו מהווילה הגדולה וחזרנו לווילה שלנו שבנויה בצורת פטריה ולידה בריכת שחיה בצורת ספל גדול (מאוד מזכיר בניה של גאודי), אל הבריכה נשפך מפל קטן ואפשר לקפוץ אליה מגג הווילה. בעל הבית מסביר לנו על כל הדברים בווילה (בכל זאת 2 פלזמות ענקיות – אחת בכל חדר עם מלא ערוצים) ומצייד אותנו בסלולארי שאנו יכולים להתקשר אליו בכל פעם שנרצה הסעה למקום כל שהוא ובנוסף נותן לנו אישור להשתמש באופנועים שיש לו.

העם ישר מתארגן לבריכה ואני מכין להם שייק פרות מעולה, כולם נהנים מאוד מהחוויה של שחיה בבריכה פרטית עם שייק פירות (כל אחד היה יכול לבחור איזה צירוף פירות הוא רוצה – היה אננס, מנגו, פפאיה ובננות), את הערב אנו מעברים בשקט ושלווה בביתנו הקט והמפואר.

קופצים מהגג

יום שישי

לאחר שדברנו עם לינקולן הבנו שמה שיש לעשות באי זה בעיקר (ורק) לשנרקל, לכן לקראת שעות הצהרים בקשנו שייקח אותנו לאתר שנרקול – נתנו לו שיחליט מה טוב בשבילנו (למעשה כך היה בכל שלושת הימים שיצאנו לשנרקל), נסיעה נחמדה עם הג'יפ ולינקולן מחלק לנו מסכות ושנורקלים ואנו יורדים לחוף נחמד. אנוש וזהר ישר תופסים איך הדרך הנכונה לשנרקל וממש נהנים מהדגים והאלמוגים השאר משחקים בים קרוב לחוף.

לאחר זמן מה עושים הפסקה לאננס ומנגו וממשיכים ליהנות בשפת הים. לא האמנו איך עבר הזמן מהר אבל כבר מתחיל להיות מאוחר וצריך להכין אוכל לשבת, אנו מזמנים את לינקולן שייקח אותנו חזרה ובדרך הוא עוצר לנו בכל מיני חנויות בכדי שנוכל להצטייד לשבת מכל טוב (לא חסר לנו אוכל באי – יש את כל השאריות של הטיול שעוד לא אכלנו כמו: פתיתים, מרקים, קוסקוס ועוד...).

בזמן שאנו מכנים אוכל לשבת הילדים נהנים בבריכה הסמוכה.

שבת עברה ברוגע ושלווה ורחצה בבריכה והרבה מנוחה שלנו.

איזה סרט זה???

יום ראשון 28.10.12

היום שוב אנו יוצאים לשנרקל, הפעם לינקולן לוקח אותנו לחוף בצד השני של האי ובאמת היה מדהים כמות הדגים שראינו שם הייתה מדהימה כולל להקות ענקיות של דגים. ראינו: דגי חרב, דגי תוכי, דגים עם פסים כמו זברה ועוד המון דגים צבעוניים ומדהימים.

מתנדנדים על חבל בחוף

חוסמים את הכביש בקוקוסים - כמו שחסמו בטרק בנפאל

לא הרגשנו איך הזמן עבר וכבר נהיה שוב אחה"צ ואנו חוזרים לווילה, מתארגנים על ארוחת ערב ויוצאים בלילה לצפות במופע טרפז אך למעשה זה היה יותר פרסומת לבי"ס של לימודי אמנות הטרפז שיש שם, התרגילים לא היו מדהימים אבל העם נהנה.

צופים במופע

יום שני

שוב אנו יוצאים לחוף אחר,  הפעם לפי דרישת העם חייבת להיות איזה מסעדה ליד בכדי שנוכל לשתות שייק פירות, את האמת שהחוף הזה היה הכי מאכזב, המפרץ היה די גדול כך שהיו קצת גלים והיה קשה לשנרקל אבל השייק הטעים פיצה על הכול ושוב חזרנו לחדר רק אחה"צ.

לא נגענו - זה הצבע האמיתי של המים

קוקוס שנבט

בדרך רצינו לשחק במיני גולף שיש באי אך מסתבר שדווקא בימי שני המסלול סגור, החלטנו לפצות את העם לכבוד הערב האחרון שלנו בווילה המדהימה הזו ברחצה לילית ובשייקים טובים ובפנקייקים משובחים, אך לפני כן כולם רוצים סיבוב על האופנוע ואני לוקח את כולם אחד אחד לסיבוב קצר – כולם מאוד מרוצים.

שקיעה מרהיבה 

יום שלישי

אנו רוצים לצאת במעבורת המוקדמת בכדי שנספיק לטיול פילים בKoh-Samui  , את המלון כבר לינקולן עזר לנו אתמול להזמין ושכנע אותם שיאספו אותנו מהמעבורת ומחר בבוקר ייקחו אותנו לשדה התעופה, השייט עבר במהירות ואכן באו לאסוף אותנו, הנסיעה באי לקחה כמעט שעה והגענו למלון שהיה ממש על שפת הים (דיה ראתה בדרך פרסומת למלון כל שהוא ואמרה איזה מלון יפה ועידכנו אותה שזה בדיוק המלון שלנו).

כאמור אנו רוצים לצאת לטיול פילים, מהקבלה עוזרים לנו להזמין ואנו יוצאים בטנדר למקום.

על הטנדר

המקום מסחרי למדי ומלא פילים ועל כל דבר (כמו האכלת הפילים או צילום עם נמר או טיגריס) דורשים עוד כסף אבל לנו מספיק הסיבוב על הפיל, אנו יוצאים עם שתי פילות בנות 25 לסיבוב קצר, העם מרוצה ומודיע שאכן הספיק לו על פילים.

כשחוזרים למלון אנו יוצאים לבריכה הענקית ולים הקרוב שעכשיו שעת השפל ואפשר לצעוד מרחק רב במים והמים לא עוברים את גובה הקרסול, ההליכה לא תמיד נעימה צריך להזהר לא לדרוך על שיברי אלמוגים חדים. מבלים בבריכה ובים עד החושך וחוזרים לחדר לאכול ארוחת ערב, מחר צריך לקום קצת מוקדם כי יש לנו טיסה ב10 בבוקר.

הלכנו רחוק מאוד

אמבטיה שווה

בלילה אפרת מבינה שאין ברירה ומחליטה לעזוב ולטוס מחר ישרות לפורטוגל אנו מזמנים כרטיס דרך האינטרנט והולכים לישון.

יום רביעי

כבר ב8 אנו מוכנים ליציאה ואכן הנהג של המלון לוקח אותנו לשדה תעופה, אנו מגיעים קצת מוקדם ושואלים באם אפשר לעלות על טיסה מוקדמת יותר ונענים בחיוב (אך ללא אוכל כשר – לא נורא כולם מוותרים), קצת קרוב לשער העלייה למטוס יש גן משחקים קטן והעם מנצל אותו.

ארוחת בוקר קלה בחדר

שוב באוטו אוניה למטוס

כעבור שעה אנו בבנגקוק ושמים פעמינו למלון הקבוע שלנו, העם כבר מכיר את הדרך וגם את הכניסה למלון וכולם מרוצים להגיע שוב (פעם אחרונה) למקום מוכר, אנו מתארגנים במהירות, לוקחים את החבילה שהשארנו בשמירת חפצים לפני יתר מ5 חודשים ויוצאים לכיוון China Town  שם אנו רוצים לקנות כל מיני פיצ'פקסים קטנים וגם אולי תיק בי"ס לאנוש, תיק טוב אנו לא מוצאים (כל התיקים הם ללא מערכת גם כל שהיא) אבל מלא דברים אחרים לבי"ס ובכלל אנו מוצאים.

איזה בלאגן

חוזרים כבר כמעט ערב ויוצאים לאכול בבית חב"ד, כולם מרוצים מאוד מהארוחה הבשרית ואפילו פוגשים את אסף (הידוע בכינוי אסףפרגוס – על שם האספרגוס שהוא מגדל) שטייל איתנו בנפאל.

נפרדים מאפרת שיש לה טיסה בלילה לפורטוגל והולכים לישון.

יום חמישי

אנו מתעוררים בעזרת סרט "צ'יקן ליטל" מהמיטה שאנו רואים על מסך הפלזמה הגדול שבחדר, יוצאים לאכול ארוחת בוקר ואח"כ עוברים לחדר קטן שם נוכל להיות עד הלילה לפני הטיסה שלנו.

אנו יוצאים היום לשופינג בקניון הענק MBK, כדרישת העם לוקחים טוק-טוק ויוצאים לדרך הנהג נוסע מהר וכולם מאוד מרוצים, אנו מגיעים לקניון ומתחילים בקניות מהר מאוד אנו (או לפחות חלקנו הגדול) מותשים לגמרי אך אנו מצליחים למצוא את החנות הקטנה של Hello Kitty (כל הכבוד לי שהצלחתי להוביל את כולם לשם לפי הזיכרון מלפני יותר משנתיים), ולבסוף אנו גם מצטיידים באי-פודים לבנות.

כולנו עייפים לוקחים מונית למלון ומצליחים לשמור על השקט בכדי שינאי ינוח (יש לנו עוד לילה ארוך) בינתיים שאר העם צופה בסרט ואני מנסה לארוז את הכול (למעשה זה לא היה קשה במיוחד כי אפרת הורידה לנו הרבה ציוד כבד וגדול שהיא לקחה לפורטוגל), בערב אנו שוב יוצאים לאכול בבית חב"ד שוב כולם מרוצים ובדרך חזרה קונים אננסים (אחד לויסבלום ואחד לקפלן), מתקלחים בחדר ויוצאים לשדה תעופה על כל ציודנו וטפנו. כולנו כבר מכירים את כל התהליך ובאמת העם התנהג למופת, המטוס יוצא ב12:30 דיה נרדמת עוד לפני שהמטוס התחיל לזוז ומתעוררת רק לפני הנחיתה בירדן וכל השאר נרדמים מהר מאוד אחרי ההמראה. את רוב הטיסה העם העביר בשינה או בצפייה במדגסקר 3 במסך האישי.

יום שישי 2.11.12

הגענו לפנות בוקר לירדן, שדה התעופה בירדן הוכתר כמגעיל ביותר (אסלות שבורות אין נייר בשירותים אין מים לשתייה) למזלנו התעכבנו שם פחות משעה וכבר אנו בטיסה קצרה לבן גוריון (מהמראה לנחיתה 17 דקות בדיוק), העם מתרגש שעוברים מעל ים המלח פתאום הם מבינים שממש חזרנו, נוחתים אוספים את כל החבילות שהגיעו ללא שום בעיה ויוצאים לחכות לסבתא מיכל שכבר צריכה להגיע ומפתיעה אותנו בשלט ברוכים הבאים.

בנסיעה הביתה להושעיה כולם נהנים משנקים טריים ומספרים מלא חוויות, ההתרגשות גדולה מאוד שנכנסים להושעיה וכולם מתחילים לצעוק באוטו – "הושעיה הושעיה הושעיה" לפי הקצב, את פננו מקבלים שלטי ברוכים הבאים על הדלת ובחניה וכולם מאוד מתרגשים.

קשה לסכם טיול כזה אבל ננסה לעשות זאת בהמשך.